אירועי 100 ימים ל-7.10 באוניברסיטת תל אביב
קהילת האוניברסיטה הקדישה את היום המאה למתקפת החמאס על ישראל כדי להסתכל קדימה אל עתיד המחקר והעשייה הלאומית, חיבקה את משפחות החטופות והחטופים בעצרת והשתתפה בקריאה להחזיר את כולם. עכשיו.
אוניברסיטת תל אביב ציינה אתמול ברחבי הקמפוס ובאירועים שונים, 100 ימים ל-7 באוקטובר.
"אוניברסיטת תל אביב היא תיבה, שתציל אותנו מהמבול ותאפשר לנו לבנות את העולם החדש שיגיע אחריו" (ד"ר ג'רמי פוגל)
באירוע הראשון, '100 דקות בעקבות 100 ימים', התכנסו חוקרים וחוקרות מתחומי הפסיכולוגיה, האקולוגיה והחקר המידע והטכנולוגיה, כדי לדבר על השפעות המלחמה על תחומי חיינו השונים. הם נשאו הרצאות בסגנון TED על תחומי המחקר שלהם בהקשר המלחמתי, ולאחר מכן ניהלו דיון בפאנל, בהנחייתו של ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח.
את הכנס פתח פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, שביקש לחזק את ידי קהילת האוניברסיטה, על סגליה ותלמידיה וביקש להעצים את החוסן הלאומי: "הפצע הפתוח שלנו לא מפסיק לדמם. 15 תלמידות ותלמידים שלנו נרצחו או נפלו מאז ה-7.10 ויש למעלה מ-60 משפחות שכולות מקהילת הקמפוס, שאיבדו קרוב משפחה מדרגה ראשונה. כולנו מבכים את מותם ומייחלים לשובם של החיילות והחיילים ושל כל החטופים".
פרופ' אריאל פורת באירוע 100 דקות בעקבות 100 ימים ל-7.10
"בשביל החוסן הלאומי שלנו חשוב לנסות ולקיים סוג של שגרה לצד המלחמה. זה חשוב לעתיד של מדינת ישראל"
פרופ' פורת דיבר על ההחלטה לחזור וללמד. "הבנו שאם לא נעשה זאת ייפגעו כולם. יצרנו מעטפת יוצאת מן הכלל שאמורה לסייע לאנשי ונשות המילואים כדי לא להשאיר אותם מאחור. אנשי נשות ואנשי המילואים הם אנחנו. כולנו מרגישים שאנחנו חייבים להם המון, חוב שאי אפשר יהיה לפרוע אותו באופן מלא. ועכשיו תורנו להגן עליהם, על הקריירה שלהם, ולהחזיר להם ולו במעט בתמורה למה שהם עושים עבור כולנו".
"אין לנו לוקסוס לעצור את הכלכלה, את ההשכלה הגבוהה ולקוות שהכל יהיה בסדר. אנחנו לא יכולים לא לייצר רופאים למערכת הבריאות, לא לייצר מהנדסים, אנשי טכנולוגיות, אנשי רוח ופסיכולוגים וכן הלאה. צריך לראות את המשימה הלאומית שלפניה אנחנו עומדים", הוא סיים.
"הרגעים האלה פנים מול פנים עם המחבלים והיריות כמובן ליוו אותה מאז, לא נתנו לה מנוחה, 'ובכל זאת', היא אומרת לי, אני מקרה קל'"
פאנל המומחים. מימין: ד"ר ג'רמי פוגל, פרופ' מרסלו שטרנברג, ד"ר מיכל קהן וד"ר ליאור זלמנסון
ד"ר ליאור זלמנסון, מרצה בכיר בתוכנית לניהול מידע וטכנולוגיה וחוקר התנהגות בסביבות וירטואליות בפקולטה לניהול ע"ש קולר, דיבר על התפקידים שיש לבינה מלאכותית בתקשורת בזמן מלחמה והאופנים שבהם חברות טכנולוגיה מעצבות את השיח בנושא, והסביר עד כמה שברירי ומסוכן השימוש ב-AI בכלים הדיגיטליים שכל אחד ואחת מאתנו משתמש בהם, וכיצד היא עלולה להטות דעות, בעיקר על ידי הצעת תוכן מילולי או ויזואלי.
פרופ' מרסלו שטרנברג, אקולוג של שינוי אקלים וראש המכון חקר הדגנים בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, התריע על חלק מהמחירים שהמלחמה גובה מאתנו. "אני נרגש לדבר אתכם על נושא שלא תשמעו בתקשורת. כזה שנמצא בשוליים", אמר, וסיפר על הפגיעה בקרקע וזיהומה במתכות כבדות וחומרי נפץ, על הרס בתי הגידול השונים לצמחים ולבעלי חיים, והשפעתו על מעגלים אקולוגיים שלמים, על הפגיעה הקשה באבטחת המזון של כולנו עקב השתקת החקלאות ועוד.
ד"ר מיכל קהן, פסיכולוגית קלינית וראש המעבדה לחקר השינה מבית הספר מדעי הפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, ומי שנמנית על צוות המטפלים בקליניקה החדשה בקמפוס במרכז הלאומי לטראומה וחוסן, שמעניקה טיפול לסובלות ולסובלים מפוסט טראומה בעלות סמלית למי שמגיע עם הפנייה מהביטוח הלאומי וממשרד הביטחון, סיפרה על היותנו מדינה בפוסט טראומה. היא דיברה על כך שבזמני מתחמה ישנה עלייה בשכיחות הפרעות חרדה ופוסט טראומה, שיתפה במחשבות על אופני הטיפול שנצטרך להעניק ולקבל ואף נתנה הצצה לפעילות ההתנדבותית שלה עם ניצולי מסיבת הנובה.
בבית התפוצות וברחבת הדשא שלידו, הקים האמן דורון גזית מיצגי בלונים צהובים מחומר ממוחזר, בדמות הסרט הצהוב שמזוהה עם המאבק להשבת החטופים.
"תוך כדי שהם מובלים לתוך הרצועה, רימון שאלה את יגב 'מה נעשה? הם לקחו את הגיטרה שלך שאתה כל כך אוהב', והוא ענה בפשטות הכל כך אופיינית לו: 'אם ילד אחד ילמד לנגן ויהיה מאושר לפחות משהו טוב אחד קרה'" (נופר בוכשטב, דוקטורנית בפקולטה למדעי החיים, על רגע החטיפה של אחיה)
מאות השתתפו בעצרת שהתקיימה בשעה 14:00בכיכר אנטין השתתפות משפחות החטופות והחטופים, פרופ' אריאל פורת נשיא האוניברסיטה ודניאל זילבר, יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות. הלימודים הופסקו למשך שעה, וכל קהילת הקמפוס התאספה במזג האוויר החורפי כדי לקרוא עם המשפחות לשחרור יקיריהם.ן ששבויים בעזה 100 ימים. נשאו דברים:
- נופר בוכשטב, דוקטורנטית בפקולטה למדעי החיים, אחותו של יגב בוכשטב שנחטף מקיבוץ נירים יחד עם בת זוגו רימון. רימון שוחררה מהשבי, ויגב עדיין בעזה
- גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת שנחטפה מקיבוץ בארי. כרמל היא בוגרת תואר ראשון בריפו בעיסוק באוניברסיטת תל אביב וסטודנטית לתואר שני בריפוי ועיסוק באוניברסיטה העברית. גיל הוא בוגר בית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב
- מרב סבירסקי, אחותו של איתי סבירסקי, בן 38, שנחטף מקיבוץ בארי. איתי הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב בחוגים לפסיכולוגיה וכלכלה. בן דודו הוא פרופ׳ אורי בן דוד מהפקולטה לרפואה. הוריהם של מרב ואיתי נרצחו בשבת השחורה
- יפעת קלדרון, בת דודתו של עפר קלדרון, שנחטף מקיבוץ ניר עוז, יחד עם ילדיו סהר וארז. סהר וארז שוחררו. עפר עדיין בשבי. יפעת היא ממובילי מחאת משפחות החטופים
- ענת שושני, סטודנטית בפקולטה לניהול, נכדתה של עדינה משה, שנחטפה מקבוץ ניר עוז ושוחררה מהשבי. סבה של ענת, סעיד משה, נרצח
- סתיו לוי, סטודנטית בבית הספר לאדריכלות , בת זוגו של עידן שתיוי, שנחטף מהפסטיבל בנובה
בתום העצרת יצאה מהקמפוס צעדה של חברי הסגל והסטודנטים לכיכר החטופים.
למי צלצלו הפעמונים?
בבית הספר הבינלאומי ע"ש לאווי, בשעה 16:00 בדיוק, צלצלו בפעמונים לציון 100 הימים שחטופינו נמצאים בשבי וקראו לשחרורם. האירוע נערך בהשתתפות התלמידים, התלמידות, סגל בית הספר, ורקטור האוניברסיטה, פרופ' מרק שטייף, והוא חלק מיוזמה בינלאומית שבמסגרתה דנדנו מיליון פעמים באותה שעה ברחבי העולם.
מתוך הרשתות החברתיות של בית הספר הבינלאומי