חדשות

NEWS

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
מוזיאון הטבע
אמנויות
מוח
הנדסה וטכנולוגיה
חברה
מדעים מדויקים
ניהול ומשפט
סביבה וטבע
רוח
רפואה ומדעי החיים
חיי הקמפוס
חוקרים.ות את החדשות
צוות המחקר: בשורה האחורית (מימין לשמאל): פרופ' מורן רובינשטיין, פרופ' קרן אברהם ופרופ' אביבה פטאל-וולבסקי. בשורה הקדמית (מימין לשמאל): דניאל גלבר, מור ים, שיר קווין

מחקר

30.06.2025
חוקרות ישראליות בדרך לתרופה למחלה מהנדירות בעולם

המודל החדש שפיתחו מאפשר למצוא תרופות למחלה נדירה שרק 40 בני אדם חולים בה בעולם

  • רפואה ומדעי החיים

פנייה מהוריו של ילד ישראלי בן 8 הניע צוות חוקרות מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע״ש גריי, לפתח מודל עכברי שמחקה במדויק מחלה גנטית קטלנית ונדירה ביותר, אשר ככל הידוע חולים בה 40 נשים וגברים בלבד מכל העולם. המודל מאפשר לצוות המחקר ללמוד על מאפייני המחלה ואף לבחון מגוון תרופות וטיפולים גנטיים שנותנים תקווה לילדים החולים ולמשפחותיהם.

 

המחקר נערך בהובלת פרופ' מורן רובינשטיין ופרופ׳ קרן אברהם, דקאנית הפקולטה. עוד השתתפו במחקר הסטודנטיות מור ים, ג'ולן נאסיר, דניאל גלבר, שיר קווין, רוני גל, מור עובדיה, מור בורדייניק-כהן, ועדן פלד, כולן מהפקולטה ע״ש גריי למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב או בית ספר סגול למדעי המוח, ד"ר מורן הויזמן-קדם ופרופ' אביבה פתאל-ולבסקי מהמכון לנוירולוגית ילדים, בית חולים דנה דואק, המרכז הרפואי תל אביב, וכן פרופ' כריסטופר מקינסון ופרופ' וויין פרנקל מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב.

 

"באוניברסיטת תל אביב פגשנו צוות מופלא, על טהרת הנשים, שקיבלו על עצמן את המשימה: למצוא תרופה לבן שלנו"

 

פרופ' אברהם מסבירה: "קיבלנו פנייה מהוריו של ילד ישראלי ששמו אדם, כיום בן 8, שהוא אחד מכ-40 בני אדם בלבד בכל העולם שחולים במחלה גנטית נדירה ביותר. מדובר במוטציה בגן שנקרא GRIN2D, שגורמת לאפילפסיה התפתחותית, לעיכוב משמעותי בהתפתחות המוטורית והקוגניטיבית, ולעתים גם למוות בטרם עת".

 

עדן מימון בנט, אימו של אדם, מוסיפה: "באוניברסיטת תל אביב פגשנו צוות מופלא, על טהרת הנשים, שקיבלו על עצמן את המשימה: למצוא תרופה לבן שלנו. אני מאמינה שעצם העובדה שהן הכירו את אדם ואותנו באופן אישי העצימה עוד יותר את ההירתמות והמסירות שלהן. כשאדם היה בן שנתיים יצאנו יחד לדרך ארוכה, והיום אנחנו כבר רואות אור ממשי בקצה המנהרה".

 

לאפיין מחלה שאיש לא מכיר: האתגר המדעי והפתרון הגנטי

בשלב הראשון ביקשו החוקרות להבין לעומק את מאפייני המחלה. לשם כך הן יצרו מודל של עכברים עם מוטציה הדומה לזו של החולים האנושיים, אולם בשל הפגיעה החמורה שנגרמה מהמחלה, מרבית העכברים לא שרדו את השבועות הראשונים לחייהם, עוד לפני שניתן היה לערוך תצפיות מחקריות משמעותיות. מכך הסיקו החוקרות שהמודל העכברי מחקה היבטים במחלה האנושית, אך מציב אתגר משמעותי ביותר משום שלא ניתן ליצור מספיק עכברים לעבודת המחקר.

 

כדי לעקוף את הבעיה, הם השתמשו בכלי הנדסה גנטית כדי ליצור זן עכברים הנושא את המוטציה אך אינו מפתח תסמינים, ובכך מספק שגרים בהם חצי מהגורים הנולדים בריאים והשאר חולים. הצאצאים שנולדו עם המחלה הראו תסמינים דומים לאלה של ילדים חולים, רובם חיו מספר שבועות בלבד ורק בודדים שרדו על לגיל של שלושה חודשים. החוקרות בחנו את התנהגותם והתפתחותם בארבעה מועדים שונים: בגיל שבועיים (ינקות), 3 שבועות (הגיל שבו העכברים עוברים למזון מוצק, מקביל פחות או יותר לילדים בגיל שנה), 4 שבועות (מקביל בערך לילדים בגיל 6 שנים) ו-5 שבועות (תחילת הבגרות המינית). 

 

פרופ' רובינשטיין: "בגלל שהמחלה נדירה כל כך, האופן בו היא מתקדמת עם הגיל אינו מוכר דיו. מודל העכברים סייע לנו לאפיין את תסמיניה בשלבים השונים, והמבחנים שביצענו העלו ממצאים מעניינים: התופעות הנוירולוגיות של אפילפסיה, היפראקטיביות ופגיעות מוטוריות קשות ניכרו בעכברים כבר מהינקות. הפגיעה הקוגניטיבית, לעומת זאת, הופיעה מאוחר יותר והחריפה בהדרגה. בנוסף, תוחלת החיים שלהם הייתה קצרה, רוב העכברים החולים לא שרדו עד גיל בגרות מינית".

 

למפות גנטיקה

 

איך נראית המחלה מבפנים: מיפוי השיבושים במוח

בניסוי נוסף עקבו החוקרות אחר התקשורת בין תאי העצב במוחותיהם של עכברי המודל, בעיקר באזור המוח הקטן (הצרבלום), האחראי על המוטוריקה. הבדיקה הראתה שכבר בגיל שבועיים ישנם שינויים פתולוגיים המתבטאים בפעילות מופחתת של תאי העצב. בנוסף, בגילאים בוגרים יותר רמת הפעילות חוזרת לרמות תקינות, אך מתפתחת תקשורת לקויה בין תאי העצב. לבסוף, החוקרות מצאו שינויים במבנה תאי העצב עצמם. כל אלה עוזרים ללמוד על המנגנון המוביל למחלה.

 

 בדיקות פעילות מוחית (EEG) שנערכו בעכברים החולים חשפו דפוס ייחודי שמאפיין את המחלה גם בבני אדם. "במרבית סוגי האפילפסיה הפרכוסים נגרמים על ידי שיבוש בפעילות המוחית, אך בין הפרכוסים קיימים פרקי זמן בהם הפעילות המוחית יחסית תקינה. במחלה הזאת, הן אצל הילדים והן בעכברים, הפעילות המוחית משובשת כל הזמן. יותר מכך: באמצעות מדדים ייעודיים שפיתחנו זיהינו שאותם הפרמטרים משתבשים אצל עכברים ובני אדם – ממצא המעיד יותר מכול על תקפות המודל.", מסבירה פרופ' רובינשטיין.

 

לאחר שווידאו כי המודל אכן מחקה בדיוק רב את המחלה האנושית, החלו החוקרות לבחון את השפעתן של תרופות שונות על התפתחות התסמינים. הם מצאו כי קטמין, תרופה שהוצעה בעבר לטיפול במחלה זו, דווקא גורמת להחרפת הפרכוסים. לעומת זאת, ממנטין, תרופה אחרת שנמצאת בשימוש למחלה זו, הביאה לשיפור חלקי בתפקוד המוחי, וכך גם פניטואין, תרופה נגד פרכוסים, שגם היא שיפרה חלק מהפרמטרים של הפעילות המוחית.

 

תקווה חדשה לחולים נדירים

"מידול המחלה באמצעות מודל עכבר מהווה כלי חשוב לקבלת החלטות קליניות בטיפול בחולים במחלות נדירות. המודל מאפשר בחינת יעילות תרופות מוכרות וכן יעילות ובטיחות תרופות חדשניות, טרם בדיקתן על המטופל", מסבירה ד״ר הויזמן-קדם ומרחיבה "כך למשל, הממצאים שנמצאו במודל העכברי סייעו להבנה שהשימוש בממנטין יכול לסייע במניעת פרכוסים. שימוש במודל עכבר מאפשר לקבל מידע קריטי בנוגע לדרכי טיפול חדשות במחלות נדירות, בהן מספר החולים קטן מדי מכדי לאפשר ביסוס סטטיסטי רחב. במקרים אלו, ניסויים במודל חיה מספקים פריצת דרך משמעותית ומקדמים את היכולת להעניק רפואה מותאמת אישית.

 

"במחקר זה יצרנו מודל בעכברים של מחלה גנטית נדירה, הנגרמת על ידי מוטציה בגן GRIN2D. בעזרת המודל הצלחנו להבין טוב יותר את התקדמות המחלה, וגם לבחון את יעילותן של כמה תרופות קיימות. בימים אלה, במסגרת מחקרי המשך, אנו בוחנות טיפולים נוספים – תרופתיים וגנטיים, והגענו לתוצאות מבטיחות, כמו שיפור הקוגניציה והמוטוריקה והארכת תוחלת החיים של העכברים החולים. אנחנו מקווות מאוד שעבודתנו תביא בשורה ותקווה למשפחות ולילדים שמתמודדים עם המחלה הקשה והנדירה הזו ומחלות מוחיות הנגרמות ממנגנונים מוחיים דומים", מסכמת פרופ' רובינשטיין.

מחקר

23.06.2025
עם כלביא: מחקר חדש שנערך תוך כדי המלחמה עם איראן בחן את מדדי החוסן הלאומי

מהנתונים עולה שבכל הקשור לחוסן האישי ניכר שאזרחי ישראל ברמה האישית/משפחתית די "נרמלו" את מציאות המלחמה

  • רפואה ומדעי החיים

מחקר חדשני שנערך בישראל תוך כדי המלחמה עם איראן, בחן את מדדי החוסן הלאומי והאישי של אזרחי ישראל בהשוואה למדידות קודמות שנערכו בפתיחת מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה, ואף טרם פרוץ המלחמה.

 

מהנתונים עולה שבכל הקשור לחוסן האישי ניכר שאזרחי ישראל ברמה האישית/משפחתית די "נרמלו" את מציאות המלחמה, והסתגלו לשגרה החדשה. אף שנצפתה לאחר התקיפה באיראן והמטחים הכבדים ששוגרו מאיראן לישראל עליה בכל הקשור לתחושות חרדה, דכאון ופחד, האזרחים התרגלו לשהות בממד ולתחושת הסכנה של איום טילים ולמדו לחיות עם זה.

 

לגבי החוסן הקהילתי והלאומי, ניכר שכצפוי ישנה עלייה בחוסן הקהילתי (אם כי ברמה פחותה מתחילת מלחמת חרבות ברזל), שבאה לידי ביטוי בהתלכדות השורות והתגייסות למען הצלת המדינה. עם זאת, גם בעת הזו של ׳ההתלכדות סביב הדגל׳ נמצאו הבדלים משמעותיים נמצאו ביחס לחוסן הלאומי ולתפיסת הלכידות החברתית בין אלו התומכים בממשלה, לבין מתנגדיה.

 

 

פרופ' רן ברקאי מחזיק חוליה של פיל קדום באתר לה פולדררה, איטליה

מחקר

03.06.2025
על האש, גרסת האבן: כשאדם הקדמון גילה את הסוד לעישון בשר

גם לפני מיליון שנה נהגו לעשן את הבשר כדי להאריך את חיי המדף שלו

  • רוח

יכול להיות שכבר לפני מיליון שנה האדם הקדמון ידע ששווה לעשן בשר כדי לשמור עליו לאורך זמן? כך לפחות סבורים חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין. המחקר החדש שלהם מציע תשובה עדכנית לשאלה שמעסיקה חוקרים כבר הרבה זמן: למה בעצם האדם התחיל להשתמש באש? לפי החוקרים, בני האדם הקדומים – שניזונו בעיקר מציד של חיות גדולות – היו צריכים את האש לא רק לבשל, אלא גם כדי לייבש ולעשן את הבשר, שלא יתקלקל ושלא יחטפו אותו טורפים. המסקנה הזו משתלבת בתיאוריה רחבה יותר שהחוקרים גיבשו, שלפיה בני האדם הפרהיסטוריים היו תלויים בקלוריות מהחיות הגדולות שצדו – תלות שהלכה והסתבכה ככל שגודלן של החיות הלך וקטן עם הזמן.

 

החוליה החסרה בנושא הבוער בעולם המחקר: השימוש באש

המחקר בוצע על ידי ד"ר מיקי בן-דור ופרופ' רן ברקאי מהחוג לארכיאולוגיה. "ראשית השימוש באש היא נושא בוער בקרב חוקרי הפרהיסטוריה בעולם. קיימת הסכמה שלפני 400,000 שנה כבר היה השימוש באש נפוץ לצרכים ביתיים, ככל הנראה בעיקר לצליית בשר, ואולי גם לתאורה ולחימום. אך לגבי מה שקרה במהלך מיליון השנים שלפני כן יש מחלוקת", מסביר פרופ' ברקאי ממובילי המחקר ומוסיף "עד היום הועלו מגוון השערות בנוגע לסיבה בגללה החלו בני אדם קדומים להשתמש באש. במחקר זה ביקשנו לבחון נקודת מבט חדשה על הסוגייה".

 

"עבור האדם הקדום השימוש באש לא היה מובן מאליו, ובמרבית האתרים המתוארכים עד כ- 400,000 שנה לפני זמננו לא נמצאו עדויות לשימוש באש" מחזק את דבריו שותפו למחקר ד"ר בן-דור וממשיך "עם זאת, במספר אתרים בהחלט ניכר כי נעשה שימוש באש, אך לא נמצאו עצמות שרופות ועדויות לצליית בשר. אנחנו מבינים שבני האדם באותה עת, רובם מהטיפוס הומו ארקטוס, לא השתמשו באש באופן קבוע, אלא רק לעתים, במקומות מסוימים, ולמטרות מיוחדות. התהליך שנדרש לכך - איסוף חומרי בערה, הדלקת האש והשמירה עליה לאורך זמן - דרש מהם מאמץ רב, והם נזקקו למניע חזק, 'משתלם' מבחינה אנרגטית, כדי לעשות זאת. אנחנו העלינו סברה חדשה בנוגע למניע".

 

החוקרים סקרו את הספרות הקיימת  אודות כל האתרים הפרהיסטוריים המוכרים המתוארכים בין 1.8 מיליון ל-800,000  שנה לפני זמננו, שנמצאו בהם עדויות לשימוש באש. מדובר ב-9 אתרים בעולם, בהם גשר בנות יעקב ומחצבת עברון בישראל, שישה אתרים באפריקה ואתר אחד בספרד. בנוסף, הם הסתמכו על מחקרים אתנוגרפיים העוסקים בהתנהלותם של ציידים לקטים בני זמננו, תוך התאמה לתנאים ששררו בסביבה הקדומה. מחקרם פורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition.

 

 

לשמור מטורפים ומחיידקים

"בדקנו מה משותף לתשעת האתרים הקדומים, וראינו שבכולם נמצאו עצמות רבות של בעלי חיים גדולים – בעיקר פילים, אך גם היפופוטמים, קרנפים ועוד. ממחקרים קודמים אנחנו יודעים שבעלי החיים האלה היו חשובים מאוד לתזונתם של בני האדם הקדומים, וסיפקו להם את מרבית הקלוריות להן נזקקו. הבשר והשומן של פיל אחד, לדוגמה, מכילים מיליוני קלוריות, שיכולים להזין קבוצה של 30-20 בני אדם למשך חודש שלם ואף יותר. פיל או היפופוטם שניצוד היה אם כן אוצר של ממש – מעין 'בנק' של בשר ושומן, שחייבים לשמור עליו ולשמר אותו במשך ימים רבים, שכן הוא נחשק על ידי טורפים אחרים וגם על ידי חיידקים", מסביר ד"ר בן-דור.

 

ניתוח הממצאים וחישוב היתרון האנרגטי המשמעותי של שימור ושמירה על בשר ושומן הביאו את החוקרים למסקנה חדשה, שלא הועלתה עד היום: האש שימשה את האדם הקדום לשתי מטרות חיוניות – ראשית, לשמור על הציד הגדול מפני טורפים אחרים ואוכלי נבלות שביקשו לגזול את 'האוצר', ושנית, לשמר את הבשר באמצעות עישון וייבוש, כך שלא יירקב, וניתן יהיה לאכול אותו לאורך זמן.

 

"במחקר זה אנו מציעים תפיסה חדשה לגבי הגורמים שהניעו את בני האדם הקדומים להתחיל להשתמש באש: הצורך לשמור על חיות גדולות שניצודו מפני טורפים אחרים, ולשמר את כמות הבשר העצומה לאורך זמן. סביר להניח שכאשר הופקה אש לצרכים אלה, היא שימשה מדי פעם גם לבישול – הפעם בעלות אנרגטית שולית אפסית. שימוש כזה יכול להסביר עדויות לצליית דגים לפני כ-800 אלף שנים בגשר בנות יעקב. התפיסה שאנו מציעים משתלבת היטב בתיאוריה גלובלית שאנו מגבשים בשנים האחרונות, המסבירה  תופעות מרכזיות בפרהיסטוריה כהתאמות לציד וצריכה של חיות גדולות ואחר כך להיעלמותם ההדרגתית של בעלי החיים הגדולים ולצורך להשיג תמורה אנרגטית הולמת מניצול בעלי חיים קטנים יותר", מסכם פרופ' ברקאי.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>