בניגוד לתפיסות המדעיות: תעשיית הנחושת הקדומה במכרות המלך שלמה לא זיהמה את הסביבה

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מפריך את התפיסות המדעיות המקובלות שלפיהן לא רק שמכרות המלך שלמה פגעו בבריאותם של העובדים בתעשיית הנחושת הקדומה – אלא שהם ממשיכים לפגוע בבריאותם של תושבי האזור. במחקר החדש שנערך באתרי הפקת הנחושת בבקעת תמנע, שמתוארכים למאה ה-10 לפנה"ס ולימי המלכים דוד ושלמה, ביצע צוות החוקרים ביצע סקרים גיאו-כימיים, ומצא כי הזיהום הסביבתי כתוצאה מהפקת הנחושת הוא נקודתי ומזערי. בנוסף, הארכיאולוגים מתל אביב סקרו מחקרים קודמים, ולא מצאו כל ראיה לכך שתעשיית הנחושת הקדומה זיהמה את כדור הארץ.

זיהום תעשיית הנחושת הקדומה בתמנע - הרבה פחות ממה שחשבנו

המחקר נערך בהובלת פרופ' ארז בן-יוסף, ד"ר עומרי יגל, ווילי אונדרצ'יק וד"ר אהרון גרינר מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב מ. אלקוב, בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, ותוצאותיו התפרסמו בכתב העת היוקרתי Scientific Reports מבית Nature.

"מדובר בשני אתרי הפקת נחושת גדולים בבקעת תמנע, אחד מתקופת הברזל והמלך שלמה, ואתר סמוך הקודם לו בכ-1,500 שנה", מספר פרופ' ארז בן-יוסף. "המחקר שערכנו חריג בהיקפו. דגמנו מאות דגימות קרקע בשני האתרים לאנליזות כימיות, ויצרנו מפות של פיזור המתכות הכבדות באזור ברזולוציה גבוהה מאוד. מצאנו שרמות הזיהום באתרי כריית הנחושת בתמנע נמוכות מאוד ומוגבלת למיקום הכבשנים הקדומים. למשל ריכוז העופרת, שהיא המזהם העיקרי בתעשיות מתכת, צונח לפחות מ-200 חלקים למיליון כבר במרחק של מטרים ספורים מהכבשן. לשם השוואה, הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה מגדירה סביבת עבודה בטוחה באתרי תעשייה כ-1,200 חלקים למיליון, ו-200 חלקים למיליון בסביבה בה גדלים ילדים".

המחקר החדש כאמור עומד בסתירה לשורה של מחקרים שפורסמו מאז שנות ה-90', שמדגישים את זיהום תעשיית הנחושת הקדומה. "אנחנו מראים שזה לא נכון. הזיהום בתמנע נקודתי, וכנראה אך ורק אלה שעבדו בכבשן עצמו סבלו משאיפת אדים רעילים. אבל לא הרחק משם הקרקע בטוחה לחלוטין", אומר פרופ' בן יוסף. לדבריו, גם ההתאמה שמצא הצוות בין פיזור ריכוזי הנחושת והעופרת בקרקע מעידה על כך שהמתכות 'כלואות' בתוך סיגים ופסולת תעשייתית אחרת באופן שמקשה על הגעתן לקרקע ומשם לצמחים ולבני אדם.

"המחקר שלנו מצטרף לכמה מחקרים חדשים מאזור ואדי פינאן בירדן, שגם מצביעים על זיהום נמוך מאוד. תמנע ופינאן הם אתרים אידיאליים למחקר מסוג זה מפני שהם לא נהרסו בכרייה מודרנית, כמו בקפריסין למשל, וכי הם יבשים מאוד ושטיפת המתכות בקרקע מינימלית. בפינאן, צוות בהובלת פרופ' יגאל אראל מהאוניברסיטה העברית בדק שלדים של אנשים שחיו באתר הכרייה בתקופת הברזל, ורק שלושה מתוך ה-36 שנבדקו הראו איזשהו שריד של זיהום בשיניים. כל השאר היו נקיים לחלוטין. והנה אנחנו מראים תמונה דומה גם בתמנע".

^{באתר החפירות}

נחושת? תאשימו את תעשיית העופרת

בנוסף לסקר הכימי שביצעו, הארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב ערכו סקירת ספרות מקיפה והצביעו על כך שטענות לזיהום עולמי בתקופה הקדם-רומית אין להן על מה להסתמך.

"בשנות ה-90 היה טרנד כזה, להצביע על הפקת נחושת כעל הזיהום התעשייתי הראשון", אומר ד"ר עמרי יגל, ממובילי המחקר הנוכחי. "אמירות כאלה תופסות כותרות, ומקוששות מענקי מחקר, אבל הן משליכות על העבר בעיות זיהום מודרניות שלא לצורך. בנוסף, יש נטייה בספרות המחקר להשתמש במונח 'זיהום' לתיאור כל שריד של פעילות מטלורגית קדומה, מה שהביא להנחה השגויה שתעשיות מתכת היו הרסניות לאדם מראשיתן, מה שכמובן אינו נכון. בתקופות בהן ייצור מתכות התרחש בקנה מידה גדול ונהפך לחלק בלתי נפרד מהציוויליזציה האנושית, הייתה זו תעשיית העופרת הרעילה שיצרה זיהום גלובלי, ולא בהכרח מתכות אחרות. במחקר משנות ה-90 נטען כי נמצאו שיירי נחושת בגלעיני קרח בגרינלנד, שלכאורה עפו באטמוספרה עד לשם מאתרים כמו תמנע, אך טענה זו לא אוששה באף מחקר אחר מאז. לנו כחוקרים מודרניים החיים עם השלכות שינויי האקלים יש נטייה מובנית לחפש שינויים דומים גם בעבר, אבל אסור לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבט: אנחנו קוראים לכמה סיגים המונחים על האדמה 'זיהום', אבל אסור להתבלבל בין פסולת נקודתית לזיהום סביבתי אזורי או גלובלי".

^{פרופ' ארז בן יוסף}