באמצעות תרופות פשוטות להורדת לחץ ניתן לצמצם גרורות חוזרות בסרטן המעי הגס

למרות שניתוח להסרת הגידול הראשוני הינו עמוד התווך במכלול הטיפולים בסרטן, הסיכון להופעת גרורות לאחר הסרת הגידול מוערך בכ-35% בקרב חולי סרטן המעי הגס.

"הלחץ בתקופת ההמתנה לניתוח, תגובות הלחץ והדלקת שהגוף מייצר במהלך הניתוח עצמו, ולבסוף החרדה מחזרת הסרטן במהלך ההתאוששות – כל אלו משפיעים לרעה על יכולת הגוף להילחם בתהליכים גרורתיים," מסביר פרופ' שמגר בן-אליהו מביה"ס סגול וביה"ס למדעי הפסיכולוגיה. "כשהגוף נמצא במצב של ניתוח ולחץ, פיזיולוגי או פסיכולוגי, הורמונים ממשפחות הפרוסטגלנדינים והקטכולאמינים מופרשים בכמויות גדולות. הורמונים אלה מדכאים את פעילות תאי המערכת החיסונית ובכך מעודדים בעקיפין התפתחות של גרורות. בנוסף, הורמונים אלו מסייעים במישרין לתאים הסרטניים שנשארים בגוף גם לאחר הניתוח: בשל החשיפה להורמונים אלו, הרקמות הסרטניות הופכות להיות אגרסיביות וגרורתיות יותר. החדשות הטובות הן שאנחנו יודעים כיצד לטפל, הן בלחץ והן בדלקת, באמצעות תרופות מדף קיימות".

כעת, מחקר קליני ראשון מסוגו שנערך בקרב 34 חולי סרטן המעי הגס שנותחו במרכז הרפואי שיבא תל השומר, הראה כי טיפול תרופתי פשוט ובטוח שפותח באוניברסיטת תל אביב הפחית את הסיכון להתפשטות של גרורות סרטניות לאחר הניתוח להסרת הגידול הראשוני – כך עולה ממחקר קליניאת המחקר הובילו פרופ' בן-אליהו ופרופ' עודד זמורה מפקולטה לרפואה וביה"ח מרכז רפואי שמיר (אסף הרופא). המחקר פורסם בכתב העת European Journal of Surgical Oncology. במקביל, סקירה כללית של התיאוריה והעקרונות שבבסיס המחקר התפרסמה ב-Nature Review Cancer.

תוצאות מובהקות ומעודדות במיוחד

החוקרים מאוניברסיטת תל אביב נתנו ל-34 חולי סרטן המעי הגס שתי תרופות בטוחות שקיימות בכל בית מרקחת: פרופרנולול (דרלין), תרופה להורדת לחץ דם ולהפחתת חרדה, ואטודולק (אתופן), המשמשת למניעת כאבים ודלקות. 16 מהחולים נטלו את התרופות במשך 20 יום – החל מחמישה ימים לפני ועד שבועיים אחרי הניתוח במרכז הרפואי שיבא. 18 החולים הנוספים קיבלו תרופות פלסבו כקבוצת הביקורת. חמש שנים אחר כך, ל-9 מתוך 18 החולים שקיבלו את הפלסבו (50%) התפתחו גרורות סרטניות, לעומת 2 חולים מתוך 16 שנטלו את הדרלין והאתופן (12.5%).

פרופ' בן-אליהו מוסיף: "חמש שנים אחרי הניתוח, המובהקות הסטטיסטית ברורה: הטיפול שלנו מקטין את הסיכוי לחזרת הסרטן. מדובר בטיפול תרופתי קצר, זול וללא תופעות לוואי משמעותיות. בכוונה חיפשנו אחר התרופות הבטוחות והזולות ביותר שיצליחו להוריד את תגובת הסטרס-דלקת של הגוף לניתוח, וכך להציל חיים. זה נשמע too good to be true, אבל תוצאות דומות התקבלו במחקר שערכנו ב-2017 עם חולות סרטן השד. בשל מספר הנבדקים הקטן בשני המחקרים, אי אפשר להעריך היטב את גודל ההשפעה המיטיבה, אך ברור סטטיסטית כי היא לא מקרית".

הצלת חיים ללא רווח כלכלי

לדברי פרופ' בן-אליהו, חלק מהממסד הרפואי מתייחס בחוסר אמון להשפעות של תגובות לחץ-דלקת, ובפרט לאלו הנובעות מגורמים פסיכולוגיים, כמו ההמתנה לניתוח או הפחד מהתפשטות המחלה. בעיה אחרת נוגעת למימון המחקרים הקליניים.

"צריך להבין שלחברות התרופות אין תמריץ כלכלי לתמוך במחקרים כאלה. התרופות שלנו הן תרופות בלי פטנט, הן בטוחות, הן זולות והן ניתנות בטיפול קצר של כמה ימים. חברות התרופות מחפשות פטנטים על תרופות יקרות, ומעדיפות שהחולה יהיה תלוי בתרופה למשך שארית חייו. ואילו קרנות המדע הגדולות בישראל אינן מממנות מחקרים קליניים בתרופות, מתוך הנחה שחברות התרופות יממנו אותן. אנחנו באים להציל חיים ללא רווח כלכלי. אני מקווה שיימצא המימון למחקר קליני רחב היקף אותו התחלנו בימים אלו בכוונה לגייס מאות חולי סרטן המעי בישראל, כי בלי מחקר כזה – לא נצליח לשכנע את הממסד הרפואי ביעילות הטיפול".