חדשות

סקר מקיף על עמדות פוליטיות בציבור הערבי, שנערך על ידי תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, הפועלת במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, חושף כי הציון הכללי שהציבור הערבי מעניק לממשלה הוא 'בינוני מינוס'. עוד עולה מהסקר כי רמת האמון של האזרחים הערבים ביחס ליישום תכנית הממשלה למאבק בפשיעה ביישובים הערביים נמוכה מאוד (2.13 בסולם של 1 עד 5), וכי מרבית הציבור הערבי סבור שעל רע"מ לבקש תפקיד של שר בממשלה.

רגשות מעורבים

"המחקר החדש ממחיש את התהפוכות שמתחוללות בחברה הערבית שמצד אחד רוצה להגביר את ההשתלבות בחברה הישראלית ולהיות שחקן משמעותי בקואליציה ובממשלה, ומן הצד השני מביעה חוסר אמון בממשלה וביכולתה לשנות את המציאות ולדאוג לרווחתם של האזרחים הערבים", אומר ד"ר אריק רודניצקי מתוכנית קונרד.

"תוכניות ממשלתיות לפיתוח החברה הערבית הן צעד חיובי, אך המבחן הוא בביצוע. הממשלה צריכה לאמץ רטוריקה חיובית ומכילה כלפי האזרחים הערבים, במיוחד שהרושם השלילי והקשה של אירועי חודש מאי ממשיך ללוות רבים בחברה הערבית, יותר ממה שרבים בחברה הישראלית נוטים לחשוב. ככל שהקואליציה תאריך ימים, והנציגים הערבים בתוכה ימלאו תפקיד משמעותי, כך יגבר הסיכוי שאחוז ההצבעה במגזר הערבי יעלה בבחירות הבאות, במיוחד על רקע השפל ההיסטורי שנרשם בבחירות האחרונות, 44.6%", הוא מסכם.

הממצאים העיקריים: הסכמי אברהם לא יקדמו בעתיד הסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים

• רוב הנסקרים (56.2%) מחזיקים בדעה שעל רע"מ לבקש תפקיד מיניסטריאלי בממשלה (שר או סגן שר) ולא להסתפק בהצטרפות לקואליציה.
• הציון הכללי שהציבור הערבי מעניק לממשלה הוא "בינוני מינוס" (2.37 בסולם של 1 עד 5)
• רמת האמון של האזרחים הערבים ביחס ליישום תוכנית הממשלה למאבק בפשיעה ביישובים הערביים נמוכה מאוד (2.13 בסולם של 1 עד 5), וכך גם ביחס ליישום תוכנית החומש החדשה (לשנים 2022–2026) לפיתוח כלכלי של החברה הערבית (2.29 בסולם של 1 עד 5)
• בעקבות האירועים האלימים בחודש מאי, 51.8% מהנסקרים סבורים כי היחסים בין הערבים ליהודים במדינה נפגעו מאוד
• בחלוף שנה לחתימת "הסכמי אברהם" הציבור הערבי חצוי בעמדתו ביחס לשאלה אם ההסכמים יתרמו ליציבות הפוליטית במזרח התיכון; רוב הנסקרים (63.2%) סבורים כי ההסכמים לא יקדמו בעתיד הסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים; לעומת זאת, 55.8% מהנסקרים סבורים כי הסכמי הנורמליזציה הם התפתחות חיובית מבחינת האזרחים הערבים במדינה

ועוד: הקואליציה לא תחזיק מעמד עד הבחירות הבאות

• 40.5% מהנסקרים סבורים שהשתלבותה של רע"מ בממשלה תוביל לעלייה בשיעור ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות הבאות, ורק 22.7% סבורים כי שיעור הצבעתם עשוי לרדת
• מחצית הנסקרים (51%) סבורים שהקואליציה הנוכחית לא תחזיק מעמד במשך ארבע שנים מלאות עד הבחירות הבאות. רק 29.1% סבורים כי הממשלה הנוכחית תכהן לאורך כל התקופה
• רוב גדול של הנסקרים (71.4%) תומכים באיחוד מחודש בין הרשימה המשותפת – חד"ש, תע"ל ובל"ד לבין רע"מ. 23.7% בלבד סבורים כי איחוד כזה איננו רצוי
• הדעות בציבור הערבי חלוקות בעניין הפתרון הריאלי לסכסוך הישראלי-פלסטיני: 23.7% מאמינים בפתרון שתי המדינות על יסוד קווי 1967, 26.0% סבורים כי הפתרון הוא מדינה אחת, פלסטינית-יהודית, מהים עד הנהר, ואילו 37.9% סבורים כי אין פתרון באופק והמצב יישאר בעינו
• 61.1% מהנסקרים אמרו שאילו נערכו היום הבחירות לכנסת הם היו משתתפים בהן, ו-32.9% אמרו שלא היו משתתפים. בשקלול תשובות הנסקרים, שיעור ההצבעה המשוער הוא 49%

^{ד"ר אריק רודניצקי (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)}

"עד היום לא ברור מה גורם למחלה", מסביר פרופ' ערן פרלסון מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר ובית הספר סגול למדעי המוח. "בקרב כ-10% מהחולים אנחנו יודעים להצביע על מוטציות גנטיות, אבל לגבי שאר ה-90% מדובר בתעלומה. השיתוק המאפיין את המחלה הוא תוצאה של פגיעה בעצבים המוטוריים, פגיעה המנוונת את קצות העצבים ומנתקת את העצב מהשריר, ומתפתחת עד כדי מות תא העצב עצמו – אבל עד היום לא הבנו את המנגנון הביולוגי הבסיסי שגורם לפגיעה הראשונית".

כעת, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בהובלת פרופ' פרלסון והדוקטורנטים טופז אלטמן ואריאל יונסקו, פענחה לראשונה את המנגנון הביולוגי שגורם להרס העצבים במחלה הניוונית ALS. המחקר פורץ הדרך מראה כי ניתן לעכב, ואף להפוך, את מהלך המחלה הקשה בשלביה המוקדמים. תוצאות המחקר החדש, שנערך בשיתוף עם ד"ר אמיר דורי, מנהל מרפאת מחלות עצב-שריר בבית החולים שיבא תל השומר, התפרסמו בכתב העת היוקרתי Nature Communication.

מיקוד בצמתי עצב-שריר

כדי לפתור את התעלומה, החוקרים התמקדו בחלבון בשם TDP-43, שמחקרים קודמים הצביעו על הצטברות חריגה שלו במוחם של כ-95% מחולי ALS. פרופ' פרלסון וצוותו חשפו לראשונה את הקשר הביולוגי בין הצטברות החלבון להתנוונות נקודות החיבור בין העצבים המוטוריים לשרירים, הנקראות צמתי עצב-שריר ואחראיות על הפעלת מערכת השרירים דרך הפעילות העצבית. בביופסיות שריר שנלקחו מחולי ALS מצאו החוקרים כי החלבון הרעיל מצטבר בסמיכות לאותם צמתי עצב-שריר עוד בשלבים מוקדמים של המחלה ולפני התפתחות הסימפטומים הקשים. בסדרת ניסויים שערכו החוקרים, הן בתאים של חולי ALS והן בחיות מודל מהונדסות גנטית, נמצא כי הצטברות החלבון TDP-43 בצומת העצב-שריר פוגעת ביכולת לייצר חלבונים החיוניים לפעילות המיטוכונדריה – תחנת הכוח של התא – והיא שמובילה להתנוונות התא ובסופו של תהליך אף למותו.

"צריך להבין את הייחודיות של תאי העצב המוטוריים", מספר פרופ' פרלסון. "תאי עצב אלה יושבים בחוט השדרה וצריכים להגיע לכל שריר בגוף כדי להפעיל אותו. ניתן לדמיין, למשל, כבל מאריך שיוצא מחוט השדרה ומגיע עד לאצבע הקטנה שלנו ברגל. מדובר בשלוחות שיכולות להגיע גם לאורך של מטר בבני אדם מבוגרים. במחקרים קודמים הראינו כי מסיבה זו תאי העצב המוטוריים זקוקים למידה מוגברת של אנרגיה, בעיקר בצמתי העצב-שריר המרוחקים מחוט השדרה. במחקר הנוכחי, התמקדנו בשינוי פתולוגי המתרחש בתאי העצב בחלבון TDP-43. בתא עצב תקין, חלבון זה נמצא בעיקר בגרעין של התא. הראינו כי ב-ALS, החלבון יוצא מהגרעין ויוצר צברים ברחבי התא כולו, וספציפית בצומת העצב-שריר. מאחר שפעילותם של תאי העצב תלויה באותם צמתי עצב-שריר, שנמצאים בקצה השני של 'הכבל המאריך', יש לכך חשיבות קריטית. אנחנו גילינו כי הצברים שאותם יוצר החלבון TDP-43 בצומת העצב-שריר לוכדים מולקולות רנ"א ומונעים ייצור חלבונים החיוניים לתפקוד המיטוכונדריה. המיטוכונדריה היא אברון תאי האחראי על ייצור האנרגיה בתא. הצטברות החלבון TDP-43 בקצות העצבים מונעת מביאה למחסור באנרגיה, ולבסוף להתנוונות שלוחות העצבים בתהליך המתפשט לעבר התאים עצמם בחוט השדרה, עד למותם".

לתפוס את הבעיה בצד השני

כדי לאשש את ממצאיהם, החוקרים מאוניברסיטת תל אביב החליטו להשתמש במולקולה ניסיונית שפורסמה לאחרונה על ידי קבוצה של חוקרים מארה"ב למטרה אחרת – זירוז של התחדשות עצבית לאחר פציעה, באמצעות פירוק צברי חלבונים בשלוחות עצב. החוקרים הוכיחו כי מולקולה זו מסוגלת גם לפרק את צברי חלבון ה-TDP-43 בתאים מחולי ALS, וכי הפירוק שיפר את יכולת ייצור החלבונים ואת פעילות המיטוכונדריה, ומנע את ניוון צומת העצב-שריר. זאת ועוד, בקרב חיות המודל המהונדסות גנטית, החוקרים הראו כי באמצעות פירוק צברי TDP-43 בשלוחות עצב ניתן לאחזר צמתי עצב-שריר מנוונים – ולשקם את חיות המודל החולות כמעט לחלוטין.

"ברגע שפירקנו את הצברים של החלבון TDP-43, יכולת ייצור החלבונים של העצבים השתקמה, ובפרט ייצור החלבונים החיוניים לפעילות המיטוכונדריה. כל אלו אפשרו לעצבים להתחדש", מסכם פרופ' פרלסון. "הוכחנו, גם באמצעים פרמקולוגיים וגם באמצעים גנטיים, כי העצבים המוטוריים יכולים להתחדש – וכי ניתן לתת תקווה לחולים. למעשה, איתרנו את המנגנון הבסיסי וגם את החלבונים האחראים לניתוק העצבים מהשרירים ולניוונם. תגלית זו יכולה להוביל לפיתוח תרופות חדשות, שידעו לפרק את הצברים של החלבון TDP-43 או להגביר את ייצור החלבונים החיוניים למיטוכונדריה, ובכך להבריא את תאי העצב עוד לפני ההרס הבלתי הפיך בחוט השדרה. בעצם אנחנו תופסים את הבעיה בצד השני, בצומת העצב עם השריר, ואם בעתיד נוכל לאבחן ולהתערב בזמן אולי ניתן יהיה לקטוע באיבו את הניוון ההרסני של שרירי החולים ב-ALS".

המחקר הוא שיתוף פעולה בינלאומי עם חוקרים מובילים מגרמניה, צרפת, אנגליה וארה׳׳ב, והשתתפו בו גם טל גרדוס פרי ואמגד איברהים ממעבדתו של פרופ' פרלסון.

בניסוח הקוד האתי השתתפו 64 חוקרים בינלאומיים מ-31 מדינות ומדיסציפלינות שונות, בהן ארכאולוגיה, אנתרופולוגיה, אוצרות, ארכאו-גנטיקה ופלאו-גנטיקה. קבוצת החוקרים כללה גם את האנתרופולוגית והפלאו-גנטיקאית ד"ר ויויאן סלון מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר וממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם. הקוד האתי פורסם לאחרונה בעיתון היוקרתי Nature.

לחתור לשיתוף פעולה חובק עולם

ד"ר סלון מסבירה כי למחקר דנ״א עתיק יש אספקטים ייחודיים, המעלים את הצורך ברגולציה אתית. ראשית, לבחינת מוצא בעבר יכולות להיות השלכות חברתיות ופוליטיות כיום, ושנית, העובדה שעבודת דנ״א קדום עוסקת באנשים שחיו בעבר שיש לכבדם.

רוב המקורות שעניינם אתיקת דנ"א עתיק נכתבו עד כה מנקודת מבטם של חוקרים העוסקים בהשפעות על קהילת הילידים האמריקאית, אשר סבלה מהיסטוריה קשה של ניצול קולוניאלי על ידי צאצאי האירופאיים. בהסתמך על כך, נכתבו מספר מאמרים המציעים כי החלטות לגבי כיווני המחקר העתידיים בנושא זה תיקבענה בעצה אחת עם צאצאי הקהילה הילידית, וכי יש לבקש רשות מפרנסי הקהילה לצורך המחקר על שלביו השונים. ההצעה הייתה להרחיב גישה זו לא רק לתחומי ארה"ב.

לדבריה של ד"ר סלון, היבט זה עשוי לעורר לעתים דילמות מחקריות לא פשוטות, שכן לא לכל האוכלוסיות בעבר ישנם צאצאים כיום, וגם אם ישנם - לא כל קהילה נוכחית המהווה נצר של קהילה עתיקה חשה קשר כלשהו לאבותיה הקדומים.

לצד זאת, הקוד האתי כולל, בין היתר, עמידה בכל התקנות והרגולציות החלות במקומות במסגרתם מתנהל המחקר, ובהם נמצאו השרידים האנושיים, לרבות צמצום ככל הניתן של הנזק הנגרם במחקר לשרידים האנושיים. כמו כן החוקרים הסכימו כי יש לחתור לשיתוף פעולה עם בעלי עניין אחרים במחקר, כולל צאצאי קהילות מקומיות וחוקרים מקבילים בתחומים שונים, ולכבד את נקודת המבט שלהם.

"הקווים המנחים שאנו מציעים מקיפים את כל חלקי המחקר השונים, החל משלב התכנון, דרך הדגימה עצמה ושיתוף הנתונים והתוצאות, ועד לתקשורת עם עמיתינו העוסקים בחקר שרידים אנושיים עתיקים ועם הקהל הרחב", אומרת ד"ר סלון. "מדובר בפרויקט חובק עולם שנולד במפגש וירטואלי לפני כשנה, בו הסתמנה הסכמה רחבה על הצורך ברגולציה אתית של התחום, שרק הולך ומתפתח, והתוצר כאן לפנינו. בתקווה שיהיה בעל אימפקט משמעותי, המאמר מתורגם בימים אלה לעשרות שפות – כולל לשפה העברית".