חדשות

NEWS

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
מוזיאון הטבע
אמנויות
מוח
הנדסה וטכנולוגיה
חברה
מדעים מדויקים
ניהול ומשפט
סביבה וטבע
רוח
רפואה ומדעי החיים
חיי הקמפוס
חוקרים.ות את החדשות

מחקר

22.01.2017
סוף לזיוף החתימות? השעון החכם שיכול לאמת חתימות בכתב יד

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו תוכנה לשעונים חכמים, שתאפשר להם לאמת את חתימתו של בעל השעון

  • הנדסה
  • טכנולוגיה

אף שחתימה על משטח דיגיטלי או באמצעות עט אלקטרוני מיוחד מחליפה במקרים רבים את החתימה על הנייר, היא דורשת מכשירים ייעודיים מיוחדים, ולא ניתן להשתמש בה במקרים של חתימה על חוזים, צ'קים, קבלות וניירת שדורשת חתימה ידנית. תוכנה חדשה תהפוך שעון חכם רגיל למאמת חתימות שנחתמות על דפים.

 

מחקר שוק חדש מראה שאחד מכל שישה אנשים כבר משתמש בשעון חכם, והשוק הזה צפוי להגיע ל-373 מיליון מכשירים בשנת 2020. כיום, הנזק כתוצאה מגניבת זהות של אנשים (בהם זיופי חתימות ידניות של אנשים) גורם לנזק של מילארדי דולרים בארה"ב.

 

החוקרים, אלונה לוי מאוניברסיטת תל אביב ובן נשיא מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתם של ד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' יובל אלוביץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בחנו את המערכת שלהם בהצלחה בקרב 66 סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. הסטודנטים התבקשו לספק 15 דוגמאות של חתימתם האישית על מכשיר טבלט, תוך שימוש בעט הדיגיטלי של המכשיר וכשהם עונדים שעונים חכמים על היד שבה הם כותבים.

 

לאחר מכן, הראו לכל סטודנט את תיעוד מסלול הכתיבה של כמה חתימות מקוריות מהשלב הראשון, וביקשו ממנו לזייף חמש מתוכן. תוצאות המחקר בשני המקרים – זיוף מיומן וזיוף אקראי, היו מעודדות. זיוף מיומן הוא ניסיון מכוון להעתיק חתימה של מישהו אחר, ואילו זיוף אקראי הוא כתיבה של השם שלך או של שם מומצא במקום שם של מישהו אחר.

 

התוכנה המבוססת על אלגוריתמי למידת מכונה, שפיתח צוות החוקרים, משתמשת בנתוני תנועה ממפרק היד, כגון נתוני מד-תאוצה ומד סיבוביות, ומזהה את התנועות במהלך תהליך החתימה במטרה לסווג את החתימה כמקורית או כמזויפת. לשימוש במכשיר שנמצא על פרק היד, כמו שעון חכם או שעון כושר, יש יתרונות ביחס למכשירים אחרים, משום שהוא מודד את התנועות של כל פרק היד ולא רק של אצבע אחת או של האמה. מחקרים שנערכו לאחרונה כבר בחנו את האפשרות להשתמש בנתוני תנועה כדי לזהות משתמשים, אך המחקר הנוכחי הוא היישום הראשון של אפשרות זו בחתימות בכתב יד. החוקרים הגישו בקשה לפטנט על התוכנה.

 

ד"ר שמואלי הוא חבר סגל במחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב, וגב' לוי היא סטודנטית לתואר שני במחלקה. פרופ' אלוביץ הוא חבר סגל במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומר נשיא הוא סטודנט לתואר שלישי במחלקה.

 

בית השער בגבעת העבדים במהלך החפירות (צילום: ארז בן יוסף ומשלחת חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב)

מחקר

16.01.2017
חיזוק מפתיע לסיפור המקראי: נמצאה בתמנע עדות למסע הכיבושים של דוד המלך

ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו ביצורים באתר התכת הנחושת בתמנע, המתוארכים למסע הכיבושים של דוד המלך, במאה ה-10 לפנה"ס

  • רוח
  • רוח

משלחת ארכיאולוגית בראשותו של ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב חשפה חומה באתר התכת הנחושת בתמנע. החומה, המתוארכת למאה ה-10 לפנה"ס, מחזקת את אמינותו ההיסטורית של הסיפור המקראי על כיבוש אדום בידי המלך דוד. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת: Journal of Archeological Science: Reports.

 

"אין במקרא אתר שנקרא 'מכרות המלך שלמה'", מסביר ד"ר בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. "זה מושג שהשתרש מספר הרפתקאות פופולרי מהמאה ה-19. אבל המקרא כן מספר לנו שדוד ירד דרומית לים המלח, לממלכת אדום, הרג 18,000 אדומים ושם עליהם ניצבים, דהיינו שיעבד אותם וגבה מהם מס. כפי שנכתב בספר שמואל ב', פרק ח': וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים בְּכָל-אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים וַיְהִי כָל-אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד".

 

כעת, 3,000 שנה אחר כך, יתכן ובן יוסף וצוותו מצאו עדות ראשונה לאותו סכסוך צבאי עתיק: חומה מבוצרת היטב, בהיקף מאות מטרים ובגובה חמישה מטרים לפחות – בלב הערבה. לצד החומה אף נמצאו כמויות גדולות של אבני קלע.

 

"לא ניתן להפריז בחשיבות הנחושת בלבנט של המאה ה-10 לפנה"ס", אומר בן יוסף. "עם הנחושת ייצרו כלי חקלאות וכלי מלחמה. זה היה הנפט של התקופה. ויש בידינו די והותר עדויות ארכיאולוגיות כדי לקבוע שהכורים במכרות הללו לא היו עבדים פשוטים, כפי שהניחו בעבר, אלא כורים מומחים, שפיקדו על שוליות בעבודה מורכבת ותובענית. בעבר היה נהוג לחשוב שהאדומים, כמו שאר עמי האזור, היו נוודים ללא מורכבות חברתית-פוליטית. היום אנחנו מוצאים עוד ועוד עדויות לחברה היררכית וריכוזית, שקיימה יחסי גומלין ענפים עם שכנותיה, מה שעולה בקנה אחד עם הטקסטים המקראיים והחוץ-מקראיים".

 

ככלל, אומר בן יוסף, הזיהוי הבלעדי של אבן עם כוח הוא זיהוי אנכרוניסטי. "כשאנחנו חושבים על חברה נוודית אנחנו חושבים על הבדואים שאנחנו מכירים מסיני, אבל פה מדובר בממלכות חזקות, בקונפדרציות שבטים. גם החברה המונגולית הייתה נוודית, והיא בנתה את האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה. והנה, עכשיו מצאנו גם חומה אדומית, ועוד על גבעה תלולה בערבה. לצד חיזוק הסיפור המקראי, זאת עדות נוספת לכוחן של החברות הנוודיות בנות התקופה".

 

סוף העולם שמאלה

בנוסף לחומה עצמה, הארכיאולוגים חשפו עצמות וגללי חמורים משני צדי בית השער. ד"ר לידר ספיר-חן זיהתה את עצמות החמורים, שכנראה שימשו להובלת הנחושת והאספקה לכורים, ואילו ד"ר דפנה לנגוט זיהתה בגללים שיירים של מזון משובח – חציר, ובתוכו אבקת פרחים (פולן) מהאזור הים תיכוני.

 

"החמורים בתמנע הואכלו בחציר ולא בתבן, ואפילו בגפת ענבים – הכול כדי לשמור על כוחם ובריאותם", אומר בן יוסף. "מדובר בתזונה משובחת, שמעידה שוב על יכולת הארגון של האדומים, ועל הקשרים, במלחמה ובשלום, שוודאי היו להם עם ממלכות הצפון, לרבות ממלכת ישראל. צריך לזכור שתמנע זה סוף העולם. מקור המים הקרוב ביותר הוא יטבתה, שנמצאת 15 ק"מ צפונית משם".

 

בשלב הבא, ד"ר בן יוסף וצוותו מתכוונים לערוך מחקרי דנ"א על הממצאים האורגניים. "רק בתמנע ניתן למצוא גללי חמורים, ואפילו חרצני תמרים, חלקם עם שיירי תמר עליהם, כמו פרי יבש בשוק. הפוטנציאל המחקרי פה הוא גדול. מי יודע, אולי יום אחד עוד ננביט תמר או נשחזר יין מימי דוד המלך".

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>