צעד ראשון לקראת שיחה עם בעלי חיים: חוקרי בעלי חיים מישראל בין הפיינליסטים באתגר קולר-דוליטל הבינלאומי

איך נשמעת שיחה בין בני אדם לדולפינים? האם תוכנת בינה מלאכותית יכולה לפרש שירת זמיר? ומה אומרות זרועות  הדיונון כשהן נעות בתבניות קבועות? השאלות המסקרנות האלה עומדות במרכזו של אתגר קולר דוליטל  (Coller Dolittle Challenge), תחרות בינלאומית ראשונה מסוגה, שמזמינה חוקרים מרחבי העולם לנסות ולפענח תקשורת דו-כיוונית עם בעלי חיים.

ב-15 במאי ייערך אירוע מקוון פתוח לקהל הרחב, שבו ייחשפו מחקריהם של ארבעת הפיינליסטים שעלו לשלב הגמר, לפני הכרזה חגיגית על הזוכה בפרס השנתי בגובה 100,000 דולר. החוקרים, מצרפת, גרמניה, ארה"ב וישראל, הצליחו – כל אחד בדרכו – ליזום תקשורת עם בעלי חיים ימיים, אוויריים ויבשתיים באמצעים לא פולשניים, ולקבל תגובות שמעידות על הבנה. פרופ'  יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, שמכהן כיו"ר התחרות, מספר:

בני אדם, בעלי חיים ו-AI – צעד אחד לפני דיאלוג אמיתי?

ארבעה צוותי מחקר פורצי דרך עלו לגמר התחרות. בין הפיינליסטים – צוות מחקר מישראל בראשות ד"ר דוד עומר מהאוניברסיטה העברית. הצוות גילה כי קופי מרמוסט משתמשים בקולות ייחודיים לקריאה בשמות זה של זה – ממצא שיכול לשפוך אור על התפתחות השפה האנושית.

במחקרים האחרים גילו הצוותים ממצאים מפתיעים לא פחות:

צוות מחקר אמריקאי מאוניברסיטת וודס הול, בראשות ליילה סייג ופיטר טייק, חקר קבוצה של דולפינים בפלורידה וזיהה 20 סוגים שונים של שריקות שבהן משתמשים הדולפינים. ניסויי השמעה חוזרת מעידים כי השריקות משמשות כמעין "שפה" – עם משמעויות שונות בהתאם להקשר.

החוקרת דניאלה ולנטין מהמכון הביולוגי של מקס פלאנק, יחד עם יאן קלמנס מהמכון האירופי למדעי המוח, פיתחו מודל בינה מלאכותית שמפענח את מבנה שירת הזמיר ומייצר תגובות קוליות בהתאם. המערכת מנתחת את השירים לרמות של הברות – ומאפשרת הבנה עמוקה של מבנה וסינתקס בשירת הציפורים.

סופי כהן-בודנס ופיטר נרי, שהחלו את מחקרם באקול נורמל סופרייר בפריז, גילו צורת תקשורת חדשה אצל דיונונים: תנועות "גל" מסודרות של הזרועות, שמשולבות לעיתים ברעידות. התנועות יוצרות רצפים מובנים של מסרים חזותיים ומישושיים, והדיונונים מגיבים אליהם – מה שמרמז על שפה של ממש.

"זו תקופה מרגשת לחיות בה בכל הקשור לתקשורת עם בעלי חיים", אמר פרופ'  יובל. "הפיינליסטים השנה מוכיחים את הכוח של הבינה המלאכותית בקידום ההבנה שלנו את המינים הלא-אנושיים. הייתה זו משימה לא פשוטה לבחור רק ארבעה מתוך כל ההצעות שהוגשו, אבל אין ספק שהמועמדים שנבחרו מייצגים את הקפיצה הגדולה ביותר בהבנת תקשורת בין מינים. אני בטוח שברשימות הבאות יהיו מועמדים רבים נוספים".

ג'רמי קולר, מייסד הקרן שמאחורי התחרות, מסביר: "במובנים מסוימים אנחנו עדיין רחוקים מהמטרה – אנחנו עוד לא מצליחים לנהל שיחה עם הכלב בבית. אבל במובנים אחרים, אנחנו ממש קרובים. המועמדים בתחרות מציעים הצצה מרגשת לאופן שבו נוכל, אולי בעתיד הקרוב, לנהל שיח משמעותי עם בעלי החיים הסובבים אותנו".

המחקר הזוכה לשנת 2025 יוכרז באירוע אונליין שיתקיים ב-15.5 ויכלול גם הרצאת אורח של החוקרת הבכירה אירין פפרברג על תוכים אפרפרים ויכולות התקשורת המופלאות שלהם. להרשמה לאירוע ללא תשלום >>